ביוגרפיה

 

 

 

 

נטע שיזף

 

מורה ורקדנית פלמנקו מקצועית
כוריאוגרפית בינלאומית
בעלת 28 שנות קריירה בתחום הפלמנקו בעולם ובארץ

1983
- החלה ללמוד פלמנקו בגיל 17 אצל סילביה דוראן, וכבר בעת שירותה הצבאי הייתה לסולנית ולמורה. הכינה 7 רקדניות לבחינות מלגה מטעם הקרן לאומנויות אמריקה ישראל, והיא עצמה זכתה ארבע שנים ברציפות במלגות הצטיינות והופיעה בשבוע האמן הצעיר בפני נשיא המדינה.


1986 – אחרי השירות הצבאי נסעה לספרד וניהלה קריירת פלמנקו בינלאומית ענפה כרקדנית, כוריאוגרפית ומורה.
לאחר השבועיים הראשונים בספרד הוזמנה להופיע בלהקתו של Mario Maya ב"תיאטרון צועני אנדלוסי” - Teatro Gitano andaluz, שם נתן לה מריו את שמה המקצועי נטע קורטז - .Neta Cortez
נטע הופיעה בסיורי הופעות ברחבי ספרד ובלינקולן סנטר בניו יורק, בתיאטרון מחול עם יצירת פלמנקו "האהבה המכושפת" של דה פלייה.
בהמשך דרכה הופיעה בסיבוב הופעות באיטליה עם להקתו של Rafael Aguilarביצירה "בית ברנרדה אלבה" של לורקה.


1989 – קיבלה מלגה ללימודים בספרד מטעם שגרירות ספרד בישראל. במהלך 10 שנות חייה בספרד הופיעה כסולנית יוצרת בתחום הפלמנקו – "באילאורה" Bailaora. היא הופיעה בטבלאוס פלמנקוס (תיאטראות פלמנקו מסורתיים) במקומות רבים בעולם :
במדריד: Casa patas, El Madronio, Café De Chinitas, Zambra.
בסביליה : Los Gallos.
בטוקיו : El Patio Sevillanoחצי שנה
בקנקון במקסיקו : Gypsyחצי שנה.
בין האמנים עימם הופיעה נטע –
Manolo Marin, EL Viejin, Antonio Canales, Mario Maya, Belen Maya, Carmen Ledesma, Beatris Martin, Miguel Angel


1991 – יחד עם לאורה טולדו Laura Toledo(בתו של זלמן שנאור), יצרה נטע מופע בנושא הלדינו אתו הופיעה ברחבי ספרד.


1995 –בתפקיד סולו שנוצר במיוחד עבורה, גילמה נטע את גורלה של כרמן, בהפקת האופרה של וולוני "כרמן", אתם הופיעה בבתי אופרה בבלגיה צרפת ואיטליה.
הופיעה כסולנית אורחת בלהקת הבלט הקלאסי של מדריד. 


1997
- הוזמנה להופיע ברחבי איטליה במופע הסולו שלה עם מוסיקאים ידועים מספרד.
העלתה את מופע הסולו הראשון שלה בישראל ושני מופעי יחיד, ביניהם "געגועים" (המופע האתני הראשון שהועלה במרכז סוזן דלל), אשר בחלקו הראשון רקדה לשירי יהודה עמיחי.

בשנה זו הקימה נטע את הסטודיו שלה בו היא מלמדת את סגנונה האישי, ואת טכניקת עבודת הרגליים במודעות לביומכניקה של הגוף ובהרפיה (אותה פיתחה בעקבות פציעה ברגליה בתקופת שירותה הצבאי. באותה תקופה קבעו רופאיה שעליה להפסיק לרקוד. נטע שיקמה את עצמה ועם הטכניקה החדשה המשיכה בקריירה שלא הופרעה יותר בבעיות רגליים).
נטע הקימה את להקת הפלמנקו שלה והעלתה את המופע "פטיו אנדלוס".

בשנת 1998 הועלה המופע "טיימפו פלמנקו". בשנת 1999 המופע "ימאדה", בשנת 2004 "אדמה, מים, אש", ובשנת 2005 המופע "פמינה".

כל המופעים הועלו במרכז סוזן דלל ומאושרים על ידי "אומנות לעם" ו"סל תרבות". ה"מפגש" של נטע עם קהל  (בו היא מסבירה ומדגימה באופן מתאים לכל גיל את אומנות הפלמנקו) זכה בפרס "הצילינדר הנודד" לשנת תשנ"ה על פעילות תרבותית ואומנותית בולטת.
במסגרת פסטיבל "הרמת מסך" המאורגן על ידי סוזן דלל העלתה נטע את היצירה "רפלקס" יחד עם המוסיקאית קרן רוזנבאום, היוצרת במוסיקה עכשווית. יחד הן יוצרות יצירה מודרנית המוציאה את מחול הפלמנקו מהאתניות שלו והופכת אותו לכלי הבעה אומנותי בימתי.
בעקבות מופע זה נוסד אנסמבל "רפלקס" העובד עם יוצרים מודרניים שונים בהפקות מקוריות בבית האופרה הישראלית ובתיאטרון "תמונע", ומקיים מופע קבע בניו יורק.


1998 – העלתה את המופע "פלמנקו". מופע סולו בפסטיבל הגיטרה, בלווי מוסיקאים מספרד.
הופיעה בהצגה "חתונת הדמים" של לורקה ב"הבימה". הופיעה כסולנית אורחת בפילהרמונית הישראלית, בקאמרית הקיבוצית, והקאמרית הישראלית.
כמורה נסעה נטע ללמד וליצור כוריאוגרפיות במקומות שונים בעולם כספרד, יפן, ואיטליה.


2000 – יצרה עם אומנית המחול המזרחי אלינה פיצ'רסקי את המופע "מורנה אמורה" שהופיע בהצלחה רבה בסוזן דלל, בפסטיבל ישראל, ובכל רחבי הארץ, כמו גםבארה"ב, באוקראינה, בשוויץ, ובטורקיה.


2002 –יחד עם זמרת הלאדינו יסמין לוי, גיטריסט הפלמנקו יחיאל חסון, ומתופף הקחון ששון לוי, העלתה את המופע "אמנסר" המשלב במוסיקה חיה בין תרבות הלדינו והפלמנקו. "אמנסר" הוצג בסוזן דלל וברחבי הארץ. (ב- 2004 הוזמן "אמנסר" ל- 60 הופעות בפסטיבל "פורום ברצלונה" שבספרד).


2004 – הקימה את "תיאטרון/מחול פלמנקו נטע שיזף" איתו יצרה את המופעים "אדמה, מים, אש", "פמינה", המופיע במרכז סוזן דלל, ולאחרונה את "דואנדה" ובת הים הספרדיה.


2005 – ילדה את בתה הבכורה מיה.
והעלתה את מופע הלהקה שלה – "פמינה" – בסוזן דלל ורחבי הארץ.


2007 – ילדה את בתה אמור.
הופיעה כסולנית בפילהרמונית, ובתזמורת הקאמרית הישראלית.


2009 -  הוזמנה ככוריאוגרפית וסולנית, והופיעה עם להקתה בבית האופרה הישראלית בהפקה "כרמן".


2010 - העלתה עם להקתה שני מופעים - "דואנדה" ו"בת הים הספרדיה" איתם הופיעה בכפר בלום, פסטיבל ספרד של קישרי תרבות באיילת, רחבי הארץ ובמרכז סוזן דלל.
הופיעה בפסטיבל הפלמנקו הגדול של מוסקבה לצידו של אדריאן גליה.
הופיעה פעם נוספת יחד עם להקתה ב"כרמן" עם האופרה הישראלית בפארק גני יהושוע.
העבירה הרצאות פלמנקו ברחבי הארץ.

2011 - העלתה את המופע "אבניקו אינטימו" , מופע פלמנקו עשיר עם חמישה מוסיקאים ולהקתה במרכז סוזן דלל איתו היא הופיעה ברחבי הארץ, ובמסגרות שונות כמו גם תרבות לישראל. המשיכה להריץ עם להקתה גם את כל מופעייה האחרים. הזמינה שלוש פעמים את הרקדנית הגדולה בלן מאיה לסדנאות בסטודיו שלה, ואף להופעה משולבת איתה במרכז סוזן דלל. הופיעה  בפסטיבל טורקיז וארגמן בריקוד מקורי שלה למוסיקה מזרחית.

2012 - ממשיכה להריץ את כל מופעייה. הוזמנה להופיעה בפסטיבל תיאטרונטו- ריקודנטו בהקה חדשה שלה לזכרו של הרקדן האגדי מריו מאיה.

נטע מופיעה במשך כ-15 שנה ב"אומנות לעם" ו"סל תרבות", בהם הופיעה במופעים רבים מהרפרטואר שלה. 
היא מופיעה דרך קבע ברחבי הארץ עם מגוון הרפרטואר שלה. היא נותנת הרצאות מודגמות בליווי סרטי ווידאו נדירים ברחבי הארץ עם חברת "קשרי תרבות". היא מופיעה דרך קבע במופעי התנדבות בבתי קשישיםעמותות למען נזקקים ובתי חולים. היא חברה בעמותת הכוריאוגרפים ומופיעה במופעי "נעים" ואירועים שונים של העמותה.

נטע ידועה ביכולת ההבעה האישית שלה בפלג הגוף העליון.
בין הביקורות שנכתבו עליה במהלך השנים:
"יוצרת מתח של אקדח טעון", "רקדנית הנחקקת בזיכרון".

בנוסף להיותה יוצרת מקורית המשתמשת באומנות הפלמנקו ככלי להבעה ולשיח עם יוצרים בסגנונות מגוונים, היא מטפלת מוסמכת בכירה ומורה בטכניקת ג'הארה .